<h1>הבתים — שערי הקידוש והשביתה שער שלישי</h1>
<h2>דף נד.</h2>
כשם שמבדילין במוצאי שבתות כך מבדילין במוצאי ימים טובים ובמוצאי יו"ט לחוה"מ. כיצד מברך ברכת היין ואומר המבדיל בין קודש לחול בין אור לחושך בין ישראל לגוים בין יום השביעי לששת ימי המעשה, שסדר הבדלות הוא מונה, וחותם בא"י המבדיל בין קודש לחול. יום טוב שחל להיות במוצאי שבת מקדש ומבדיל על כוס אחד, כיצד, מברך ברכת היין ואח"כ מקדש ואח"כ מברך על הנר, ואח"כ מבדיל, ואח"כ מברך שהחיינו.
<h2>דף קד.</h2>
כשם שמבדילין במוצאי שבתות כך מבדילין במוצאי ימים טובים ובמוצאי יו"ט לחוה"מ. כיצד מברך ברכת היין ואומר המבדיל בין קודש לחול בין אור לחושך בין ישראל לגוים בין יום השביעי לששת ימי המעשה, שסדר הבדלות הוא מונה, וחותם בא"י המבדיל בין קודש לחול. יום טוב שחל להיות במוצאי שבת מקדש ומבדיל על כוס אחד, כיצד, מברך ברכת היין ואח"כ מקדש ואח"כ מברך על הנר, ואח"כ מבדיל, ואח"כ מברך שהחיינו.
<h2>דף קה.</h2>
אע"פ שאסור לטעום קודם שיבדיל, אם טעם מבדיל. כתב הר"ם היה אוכל בשבת ויצא השבת והוא בתוך סעודתו גומר סעודתו ונוטל ידיו ומברך ברכת המזון על הכוס ואח"כ מבדיל עליו. ואם היה בתוך השתיה פוסק ומבדיל ואח"כ חוזר לשתייתו.
<h2>דף קו.</h2>
מי שלא בירך [על] הנר במוצאי שבת, שוב אינו מברך, וכן א"צ לחזר אחר הבשמים, ואם לא בירך בלילה א"צ לחזור אחריו ביום.
<h2>דף קז.</h2>
אין מבדילין אלא על היין או על השכר כשהוא משקה המדינה אבל אין מבדילין על הפת. והרב בעל העטור כתב שמבדילין על הפת. ומה שכתבנו נראה לנו עיקר. וכן כתבו רבים מגדולי הפוסקים. ואם לא היה לו יין ולא שכר שיבדיל עליו אסור לו לאכול כל הלילה. כתב הראב"ד שאם לא היה בטוח שיהיה לו יין מחר אין צריך להתענות עד שימצא יין. וכתבו קצת מן הגאונים שאם לא ימצא יין או שכר [עד] למחר אין צריך להתענות עד שימצא יין אפילו היה בטוח שימצא יין. יש מן הגדולים שכתב שאם אין לו אלא כוס אחד במוצאי שבת ואינו בטוח שיהיה לו יין למחר מניח אותו כוס עד לאחר בהמ"ז ומשלשלן כולן אחריו. ויראה לי הואיל ואמרו שאין ברכה טעונה כוס מבדיל על היין ואח"כ אוכל.
